החלטה בתיק רע"ב 6938/04

           המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירת אסיר (עע"א 1873/04), במסגרתה ביקש, כי יוכנס לתאו מכשיר טלוויזיה ויחובר לאנטנה. כמו-כן, עתר המבקש לכך, שיחקרו בעלי תפקידים בבית הסוהר, שהיו מעורבים, לטענתו, במתן עדות שקר נגדו.

           ביום 7.7.04 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) את העתירה, בקובעו, כי על-פי הודעת שירות בתי הסוהר, בראיון שקוים עם המבקש לפני הדיון בבית-המשפט המחוזי סוכם, כי מכשיר הטלוויזיה יוחזר לתאו ומכאן שהוא יחובר לאנטנה, ובנסיבות אלה לא היה מקום לקיים את הדיון. כמו-כן קבע בית-המשפט המחוזי, כי בנוגע לבקשה לחקירת מעורבים במתן עדויות שקר, החלטה בנדון ניתנה בעע"א 2898/03 מיום 11.2.04, העניין הועבר לבדיקה ואין מקום למתן החלטה נוספת בנדון. יש לציין, כי בית-המשפט המחוזי חייב את המבקש לשלם אגרת משפט בגין העתירה מאחר והדיון הנ"ל היה מיותר. עוד הוסיף וקבע בית-המשפט המחוזי, כי אם האגרה לא תשולם, לא יוכל המבקש להגיש עתירות נוספות עד שישלם את האגרה בגין הדיון הנ"ל.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שבגדרה שב המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענתו הוא, כי הינו זכאי - כמו כל אדם - להגיש תלונה במשטרה בגין "עדות שקר" של בכירים בשירות בתי הסוהר, ויש לאפשר לו לעשות כן. כמו-כן טוען המבקש, כי קביעת בית-המשפט המחוזי לחייב אותו בתשלום אגרה הינה בלתי סבירה. שכן, המבקש חסר נכסים ואמצעים, חסר הכנסה עצמית, ואף אין לו תמיכה משפחתית מאחר ומשפחתו במצב כלכלי קשה. במצב זה, בהתאם לקביעת בית-המשפט המחוזי, אם לא ישלם המבקש את האגרה, תימנע ממנו - מכאן ואילך - האפשרות לעתור לבית-המשפט המחוזי, וזאת בשל סיבות שאינן תלויות בו. עוד מוסיף וטוען המבקש, כי הוא נאלץ לעתור על דברים אלמנטאריים, שכל אסיר אחר זוכה בהם, וזאת מאחר ושירות בתי הסוהר יוצר מצב זה ממניעים של רדיפה פוליטית בשל דעותיו של המבקש ודעותיו בלבד.

           מנגד, תומך בא-כוח המשיבה (להלן: המדינה) יתדותיו בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור. לטעמו, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות, המצדיקה מתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי ואף לגופו של עניין, למבקש לא קמה כל עילה, עליה הוא יכול לבסס את בקשתו. לטענתו, באשר לסוגיית מכשיר הטלוויזיה וחיבורו לאנטנה, יש לעדכן את בית-המשפט, כי מהנהלת בית הסוהר אשמורת נמסר, כי מכשיר הטלוויזיה שבתאו של המבקש חובר לאנטנה. כמו-כן, טוען בא-כוח המדינה, כי הטיפול בתלונתו של המבקש בנוגע ל"עדות השקר", הנטענת על-ידו, נעשה ב"דרך המלך" הנהוגה בתלונות כגון דא. שכן, בעת שניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי, הייתה מצויה תלונה זו בהליך של בדיקה מסודרת על-ידי לשכת מבקש המשרד לביטחון פנים, תוך שיתוף פעולה עם היחידה הארצית לחקירות סוהרים. עוד טוען בא-כוח המדינה, כי אף באשר לסוגיית האגרה, דין הבקשה להידחות, שכן החלטה בעניין תשלום אגרה בהליך משפטי מצויה בגדר סמכותה של הערכאה הדנה בהליך וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה.

           החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

           אשר לסוגיית מכשיר הטלוויזיה וחיבורו לאנטנה - בא-כוח המדינה עדכן את בית-המשפט, כי מהנהלת בית הסוהר אשמורת, שם מרצה המבקש את עונשו, נמסר, כי

מכשיר הטלוויזיה שבתאו של המבקש חובר לאנטנה. בנסיבות אלה, מתייתר הדיון בחלק זה של הבקשה.

           אשר לסוגיית "עדות השקר" - בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים נדרש לסוגיה זו במסגרת עע"א 2898/03, בהחלטה מיום 11.2.04, בה נקבע, כי:

"העותר מבקש להגיש תלונה על עדות קשר של נציגי המשיב בעתירה שהגיש, וזאת לחוקר משטרה.

בעניין זה נפגש העותר עם קצין תלונות מטעם המשרד לביטחון פנים, אשר החל לחקור בעניין על-מנת להחליט אם להעביר את התלונה לטיפול משטרתי, ובכך בא עניין זה בשלב זה, וכל עוד לא התקבלו מסקנות קצין התלונות, על פתרונו".     

           על החלטה זו, כאמור, קבע בית-המשפט המחוזי, במסגרת הדיון בעתירה נשוא בקשה זו, כי אין מקום למתן החלטה נוספת. נראה לי, כי החלטתו של בית-המשפט המחוזי, שלא להתערב בבדיקה כל עוד היא נעשית, הינה סבירה ולאור נסיבות העניין אף מחויבת המציאות, ומשכך גם דינו של חלק זה של הבקשה להידחות.

           אשר לסוגיית חיוב תשלום האגרה - כידוע, החלטה בעניין תשלום אגרה בהליך משפטי מצויה בגדר סמכותה של הערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעניין זה.

           ברם, במקרה דנן, ככל שהדברים נוגעים בחיובו של המבקש בתשלום אגרה בגין אותו הליך, נראה לי, כי קביעת בית-המשפט המחוזי, לפיה "לא יוכל העותר להגיש עתירות נוספות עד שישלם את האגרה בגין הדיון היום" הינה גורפת יתר-על-המידה, שכן מגבילה היא את המבקש מלהגיש כל עתירה נוספת, עד אשר ישלם את האגרה בגין העתירה נשוא בקשה זו. לטעמי, אין כל הצדקה לשלול מן המבקש את הזכות לעתור בעתירות נוספות בנושאים שונים, כל עוד לא ישלם את האגרה בגין העתירה נשוא בקשה זו. לפיכך, אני מקבל, איפוא, את הערעור באופן חלקי במובן זה שהחלטת בית-המשפט המחוזי, תתייחס לחיוב המבקש לשלם את אגרת המשפט בגין העתירה נשוא בקשה זו בלבד, ואם האגרה לא תשולם, לא יוכל המבקש להגיש עתירות נוספות רק באותם עניינים שנדונו בעע"א 1873/04 בפני בית-המשפט המחוזי.    

           יתר קביעותיו של בית המשפט המחוזי יישארו בתוקפן. 

           ניתנה היום, ו' באלול תשס"ד (23.8.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: